שלום עקיבא: "אני טיפוס לא קל. בטבריה מבינים את השיגעונות שלי"

ההתאקלמות הנהדרת בלאומית ("לא מפתיע אותי"), הפיוז הקצר ("כבר לא מתייחסים לקללות שלי במגרש"), המטרה ("להישאר בליגה") ותחושת הפספוס ("לא מטריד אותי שלא הגעתי לליגת העל"). מלך השערים של עירוני טבריה, שלום עקיבא התפנה לראיון בועט

עם כל הכבוד לרשימת שחקני הרכש החדשים שהנחית רפי בוסקילה בקיץ, בעל הבית האמיתי של עירוני טבריה במגרש היה ונשאר שחקן אחד: שלום עקיבא. ההסתמכות של עירוני טבריה על שלום עקיבא מזכירה במידה מסוימת את התלות של מכבי ת"א בכוכב הגדולה שלה, ערן זהבי. "כששלום עקיבא נהנה ופורח על המגרש אז גם הקבוצה פורחת ומשיגה תוצאות טובות", אומרים בטבריה.

הקשר הסופר כישרוני, בעל הפיוז הקצר, יש לו השפעה עצומה על המשחק של טבריה; הוא מנווט את הקישור, יוצר מצבים, אחראי על הבעיטות החופשיות והפנדלים ומעל הכל-הוא כובש שערים מחונן שמספק בכל עונה מספרים מדהימים.

אחרי שנים ארוכות שבהן הוא נחשב לאחד הכוכבים הגדולים בליגה א', כשכבש בצרורות והפך לאימת ההגנות. לפני שנתיים הוא רשם עלייה ראשונה ללאומית עם קטמון ובעונה שעברה רשם עלייה נוספת, הפעם עם קבוצתו האהובה-עירוני טבריה. ואם למישהו היה צל של ספק לגבי התאמתו של עקיבא לליגה הלאומית, אז הקשר המצטיין דאג להסיר אותו בצורה נחרצת. המספרים שלו עד כה מרשימים מאוד, ובעיקר מוכחים שהוא שחקן נהדר גם בליגה השנייה:  6 שערים ו-4 בישולים ב-10 משחקי ליגה. כמו כן, שני שערים במסגרת גביע הטוטו.

 

שלום עקיבא, כבש בצרורות בליגה א והשנה גם בלאומית. (צילום: לילך וייס)

 

"מופתע? ממש לא. אני מאמין בעצמי ויודע מה הרמה שלי", הוא אומר בביטחון מלא בראיון ל'גולר', "כמות השערים שכבשתי עד כה לא מפתיעה אותי. אני מתאים לרמות האלה. ואני מוכיח את עצמי על המגרש".

עקיבא (30) צמח במחלקת הנוער של קרית שמונה, אבל הוא מזוהה בעיקר עם עירוני טבריה. ואוהדי הקבוצה מהכינרת כבר הדביקו לו את הטיקט: 'שחקן בית'. "טבריה זה הבית שלי", אומר עקיבא בלי היסוס, "אני מתחיל שנה שישית שלי בקבוצה. אני מרגיש שחקן בית לכל דבר. אני מרגיש בנוח כאן, וזה מקום שכיף לי לשחק בו. האוהדים וההנהלה אוהבים אותי ואני אוהב אותם באותה מידה".

 

אבל לצד כל הסופרלטיבים שניתן להרעיף על הקשר המוכשר (ודי בצדק), יש לציין כי הוא נושא על גבו גם תדמית קצת בעייתית. שחקנים ששיחקו לצידו בעבר ובהווה מעידים כי שלום עקיבא של המגרש הוא טיפוס שונה לחלוטין משלום עקיבא שמחוץ למגרש. "הוא נשמה טובה, חבר אמיתי ואחלה גבר. אבל במגרש הוא משוגע לגמרי. הוא מקלל, מתעצבן מהר ויש לו פיוז קצר מאוד".

ומה שלום עקיבא חושב על האופי שלו?  "אני שחקן עם טמפרמנט גבוה שרוצה לנצח בכל מחיר. לפעמים אני פולט דברים וגם מקלל, אבל זה לא בקטע רע", הוא מודה בכנות אופיינית, "מי שמכיר אותי יודע ששום דבר לא נעשה בכוונה רעה בכדי לפגוע במישהו חלילה. אני יודע שלפעמים אני מגזים. אני עובד על עצמי וגם המאמן עושה איתי הרבה שיחות בנושא. אלה שמכירים אותי כבר לא מתייחסים אליי במגרש ולא מתרגשים מהעצבים שלי", הוא אומר בחיוך.    

 

יש לך חיבור מצוין עם המועדון?

"בהחלט כן. אני מאוד מחובר למועדון. בטבריה הכי מבינים אותי. אני טיפוס לא קל והם למדו להסתדר עם השיגעונות שלי".

 

פתחתם את העונה לא רע. המטרה שלכם השתנתה?

"המטרה שלנו הייתה ונותרה אחת: להישאר בליגה. אחרי שעלינו לליגה הלאומית אנחנו רוצים לתקוע בה יתד. לא רוצים שום דבר אחר. כל דבר מעבר לזה יחשב הצלחה גדולה מבחינתנו".

 

שלום עקיבא וירון דוד, "טוב לי בטבריה והייתי רוצה לסיים את הקריירה בטבריה". 

 

איך זה לשחק בלי מגרש ביתי?

"זה לא תענוג הכי גדול שיש לשחק מחוץ לבית, אבל אני לא צריך לתת את התשובות בנושא הזה. אנחנו נשחק איפה שיגידו לנו. יש לנו קהל אוהדים מדהים ואם היינו משחקים בטבריה אז אני בטוח שהיו מגיעים הרבה יותר אוהדים. בכל אופן, אנחנו לא צריכים לבכות על מה שאין לנו אלא צריכים לברך על מה שיש. בעפולה יש מתקן כדורגל נהדר ואנחנו נהנים לשחק בו".

 

מה השאיפות האישיות שלך לקראת ההמשך?

"אני כבר בן 30 וצריכים להיות ריאליים. כרגע טוב לי בטבריה ואני  אשמח לסיים את הקריירה שלי כאן. לפחות חלום אחד כבר הגשמתי כשעליתי בעונה שעברה עם טבריה לליגה הלאומית. והשנה בינתיים יש לי מטרה אחת והיא לעזור לקבוצה להישאר בליגה".

 

מרגיש פספוס שלא הגעת לליגת העל?

"האמת, זה לא משהו שמטריד אותי ביום-יום או מדיר שינה מעיני. לא תמיד כל מה שמתכננים בחיים יוצא לפועל. הגעתי לאן שהגעתי ואני שלם ושמח עם זה".