"מאמנים כמו רוני דורה ואלי גוטמן עמדו בתור לאמן את הפועל טירת כרמל"
רגע לפני שהפועל טירת כרמל תארח את בית"ר פרדס חנה בשישי בשעה 13:00 בביתה שבטירת כרמל, ערן רז-אור, כתב "ספורטירת כרמל" לוקח אותנו אחורה בזמן, קצת נוסטלגיה.
הפועל טירת כרמל, בשביל הדור הצעיר, זו קבוצה חדשה שקמה לפני שנה, רובם מכירים את שימי פרץ ועידן אליאס.
השניים שהחזירו את המותג הפועל למפה הספורטיבית.
ה"זקנים" שביננו שמעו בבית או ראו בעניים את הפועל המיתולוגית, גם פרץ ואליאס שמעו סיפורים בבית , ולא יכלו להישאר אדישים לרעב הזה שנשאר לאוהדים. הבוקר פגשתי שלושה אנשים שבגופם חרטו את ההיסטוריה של הפועל טירת הכרמל.
במשך שעתיים לא יכולתי לעצור אותם , הם דיברו בהתרגשות, הוציאו תמונות, צחקו , התרגשו ואני איתם.
יצחק סבח היו"ר , אברהם באבא מנהל הקבוצה, וג'ורג' כהן המאמן המיתולוגי.
בני ללקין ז"ל ואברהם באבא בתקופות יפות יותר (באדיבות "ספורטירת כרמל")
במהלך השיחה הרגשתי שעדיין 18 אחרי , הם עוד כואבים את הפירוק, כאילו לקחו מהם את הבייבי הפרטי וריסקו אותו ללא זכר, לא משנה שהבייבי ה"פרטי" הפך למקור הגאווה לעיר שלמה וסחב אחריו אוהדים לכל משחק .
"אבא שלך בחיים לא פספס משחק לא בית ולא בחוץ" כך סיפר לי אברהם באבא בגאווה.
עניין אותי לדעת מה חושב היו"ר סבח, על הקאמבק של הפועל
"אני מקווה שזה יתגשם, צריך שראש העיר יקדם את הספורט, בטירת הכרמל יש פוטנציאל, אבל חייב תקציב , ואם זה יצליח כל העיר תרוץ אחריהם...ככה שאני מאוד שמח על הקאמבק ומצד שני חרד לקבוצה ללא תמיכה כספית"
שאלה: יש לך המלצות לעידן ושימי?
סבח:" הם צריכים להיות במוטיבציה מלאה, לרוץ לדאוג לכספים. כסף זה הפרמטר החשוב ביותר להצלחה"
סבח ממליץ על כסף, למרות שבתקופתו הסמל שיחק תפקיד ראשי
"הקבוצה בתקופתי (1991)שעלתה לארצית (ליגה 2) קיבלה 120,000 , בתקציב הנמוך הזה הצלחנו להביא את המאמן איציק ויסוקר"
שם גדול ללא ספק בזמנים ההם.
סבח, היו"ר המיתולוגי (באדיבות "ספורטירת כרמל")
ששמעתי את הסיפור על ויסוקר, פתחתי את העניים בפליאה, סבח שקלט את הפליאה לא עצר את ההתלהבות "אל תתפלא , מאמנים כמו רוני דורה, מומי זעפרן ואלי גוטמן עמדו בתור לאמן את הפועל טירת כרמל."
כן, אלי גוטמן.
מאמן נבחרת ישראל התחיל את דרכו על הקווים בטירת הכרמל.
שאלתי את סבח מה הוא חושב על גוטמן, התשובה הייתה חד משמעית "מאמן ענק".
סבח דואג לפרגן למאמן הלאומי, למרות שעזיבתו של גוטמן לתפקיד העוזר מאמן של שלמה שרף במכבי חיפה, השאירה אצלו פצע שעדיין לא הגליד.
גם 25 שנה אחרי , מספר סבח בכאב את השתלשלות העניינים שהביאה לעזיבתו של גוטמן את החממה של טירת הכרמל.
"גוטמן עבד בשיפמן עם גיסי, כל יום הוא שיגע אותו, דבר עם סבח , בסופו של דבר גוטמן חתם אצלנו לקדנציה שניה, ביחד התחלנו לבנות את הקבוצה לארצית, החתמנו את אריה חביב והאחים אדרי מנתניה, ואז במהלך ההכנות, קיבל אלי הצעה להצטרף לשרף במכבי חיפה, שעות הוא ישב אצלי בבית וביקש שאתן לו את ברכת הדרך, טען שזו הזדמנות חייו, ואני חששתי להישאר בלי מאמן, אחרי הכל גם מאמן חדש עלול לסרב לקבל קבוצה שהחתימה שחקנים על דעתו של המאמן הקודם, בסופו של דבר גוטמן הלך לחיפה ואיציק ויסוקר הגיע במקומו"
אלי גוטמן, התחיל את דרכו בטירת כרמל (באדיבות "ספורטירת כרמל)
ברצף הדיבור על גוטמן פנה אליי סבח "צלם , צלם את המדרגות האלו" , לא הבנתי למה התכוון סבח ואז הוא המשיך...
"על המדרגות האלו ישבו מאמנים , כולל גוטמן הגדול וחיכו לפגישה איתי, כולם רצו לאמן אותנו"
שאני שומע את הסיפורים על הפועל, אני מבין כמה הפסדנו שנולדנו מאוחר מידי , ואז אני מנסה לברר, מה שונה היום מבעבר
סבח: " הכל כסף, שחקנים יש, המקום הזה אוהב כדורגל, 18 שנה מאז שהתפרקנו ועד היום לא הצליחו לגייס יותר ממאה אוהדים, ותראה עכשיו מה קורה בעיר, איזו התעוררות, אנשים התגעגעו"
שאתה מקשיב לסיפורים , אתה בהחלט מבין שיש למה להתגעגע, והשם מיתולוגית מקבל משמעות אמיתית.
שאלתי את סבח , איזה רגע יחרט לו לתמיד?
סבח: " 2000 איש בעמידה במשחק נגד הירידה, אנחנו נגד מכבי פ"ת של אלישע לוי, עופר פביאן, וזאב זלצר, ניצחנו 1-2 ונשארנו בליגה "
את השתיים שכבשו וחרטו את הרגע בליבו של סבח , זכר דווקא האוהד השרוף עמיר חי שענה בהתלהבות " מנשה מזרחי ומוטי נחמני".
גם את רגע השפל לא ישכח סבח לעולם "1995 ירדנו מליגה ב' לליגה ג', משחק שהיה מכור"
לא הבנתי את המשמעות של מכור, לא שחשבתי שהכדורגל הישראלי מגדל צדיקים, פשוט ענייני מכירות וקניות זה דבר שבדרך כלל מגיע מטעם אנשי הנהלה.
סבח: "שחקנים מכרו אותי, זה היה הרגע שהוציא לי את החשק מכדורגל"
סקרן אותי לדעת אם עדיין יש בו את החשק לחזור לכדורגל
סבח: "היום אני מרגיש שיש חברה שדלוקים להצליח ולקדם , אבל תמיד אני מוכן לתת מנסיוני ולעזור להם בכל מה שיבקשו"
לשאלה אחת שלי , היה קונצנזוס מלא, שאלתי את השלושה, " מי השחקן הגדול בתולדות הפועל טירת כרמל? "
ובפה מלא שלושתם ענו "בני ללקין ז"ל"
רובנו לא הכרנו את ללקין, אני שמעתי את השם שלו בבית עוד בימים שהסתובבתי עם טיטול, מזל לראות אותו משחק , לא היה לי.
מספרים שהוא נגח בכדור בעוצמה ששחקן ממוצע לא הצליח להוציא מהרגל החזקה שלו, לנו נשאר רק לקנא, להם נשארים זכרונות מתוקים מהאיש שהלך לעולמו ממחלה קשה. לפחות יש אלפים שזכו לנצור אותו בזכרונם.
אחד הסיפורים הפיקנטים שייך לשתיים מיושבי הפרלמנט, אברהם באבא וג'ורג כהן.
ג'ורג' כהן מימין ואברהם באבא משמאל (באדיבות "ספורטירת כרמל")
באבא: "היה לנו משחק נגד תל חנן, וכבשתי שער יפייפה, השופט פסל לי את השער, בטענת נבדל, רצתי לשופט וקיללתי אותו , בן ז... , השופט בא לשלוף לי אדום, ואז המאמן ג'ורג כהן רץ למגרש וצעק לו , הוא אמר לי בן...לא לך, והציל אותי מכרטיס אדום".
גם הגול המוזר שייך לאברהם באבא "רציתי להחזיר כדור לבסיס , הייתה רוח חזקה והכדור טס לכיוון החיבור, עצמתי עניים ושאלתי ,נכנס? ואז הבנתי שהכדור טס לחיבור, רק לצד הלא נכון".
השיחה המרתקת תפסה אותי בשישי בבוקר, ואם לא הלחץ בהכנות לשבת, הייתי מסוגל להקשיב לשלושה במשך שעות על גבי שעות.
לכל סיפור יש המון רגש, ושאתה רואה אותם מדברים עם לכלוכית בעניים , אתה מבין שהפועל טירת כרמל מאז ולתמיד, זה לא סתם סלוגן על החולצה.
זו ירושה יקרה מפז שחובה לשמר ולדאוג שבעוד 30 שנה לא נשב עם שימי פרץ ועידן אליאס ונשמע סיפורי עבר, העיר הזאת צריכה לדאוג שהכדורגל יפרח והסיפורים מעבר יהיו קשורים בגורל אחד עם סיפורי ההווה ותקוות לעתיד.
שלא נראה אדם כמו ג'ורג כהן מספר בדמעות כמה כואב לו על הילדים שפספסו קריירה בגלל מלחמות פוליטיות.
העיר שלנו צמאה לספורט וגם אם יש כאלה שחושבים שאין מקום ל2 קבוצות בעיר, אני חושב אחרת.
טירת כרמל יכולה להרשות לעצמה 2 קבוצות טובות, מתוקצבות, ומצליחות.
לעשות את הכתבה הזאת על הפועל טירת כרמל המיתולוגית, זה סוג של סגירת מעגל.
מגיל 0 הביאו אותי בעגלה בכל שבת לראות את הפועל, הוריי לא הסכימו לעולם לפספס משחק של הפועל טירת הכרמל.
לא משנה שתינוק והקללות מהיציעים לא הולכים ביחד.
הפועל טירת כרמל 1988/89 (באדיבות "ספורטירת כרמל")
הפועל טירת כרמל 1991,בחולצה האדומה, דני שושן - כיום בעירוני, בחולצה הצהובה עופר בסון - כיום מאמן שוערים של מכבי נתניה (באדיבות "ספורטירת כרמל")
הפועל טירת כרמל 2014/15 (צילום : תום סיימון, עריכה : אדיר נמרוד כץ)