חן ראובן התחיל לשחק בגיל 8, במכבי חדרה ולאחר מכן באיחוד של מכבי והפועל, עונה אחת אחרי שהתחיל לשחק ב11 על 11 הבין שהאם הוא רוצה להשתפר ולהתקדם מקצועית הוא צריך לחפש בית חדש, "לא הרגשתי שלוקחים את הכדורגל ברצינות", כך הוא מספר. אחרי מעבר לבית"ר טוברוק ובהמשך גם חצה את הכביש למכבי נתניה, שם שיחק בנוער ואפילו ערך 10 הופעות בבוגרים של הקבוצה מעיר היהלומים. היום הוא משחק בהפועל הרצליה מליגה א', מתרחק עוד טיפה מחדרה, החלטה שמתבררת בימים אלה כחכמה, לאור הכלכליות של החדרתיות. בשיחה איתו הוא מסביר על הכדורגל בחדרה, על הקשיים של שחקן לאחר צבא וגם על תיכנונים מפתיעים לעתיד.

 

למה אתה לא משחק בחדרה?

" אני לא משחק בחדרה כי בפן המקצועי, קשה מאוד להצליח שם. בתור ילדים כולם מתחילים בחדרה ועוזבים בגיל צעיר למקומות אחרים. אם אני לא טועה, אף שחקן  סיים בגיל נוער בחדרה לא הגיע לליגת העל או לאומית, לפי דעתי זה אומר המון על הכדורגל בחדרה , הוא לא מתקדם. לעומת זאת שחקנים חדרתים שגדלים במקומות אחרים כן מצליחים או הצליחו להגיע לליגת העל, לדוגמה אלון תורגמן, עידו לוי, שלומי אזולאי ויואב זיו".

 

חן ראובן, בקרוב בארצות הברית? (צילם: רמי גרידיש)

 

מאכוזב להיות בליגה א'?

" אחרי שכבר התאמנתי שנתיים בבוגרים בנתניה ואפילו כבשתי בליגת העל נגד הפועל ת"א, אני מרגיש סוג של פספוס. אבל קרו לי הרבה דברים בדרך, אם זה הצבא, שלא הכל הלך חלק ואם זה שבשנה עם טל בנין מישהו החליט שאני צריך ללכת להשאלה ולא המאמן, אבל אני מאמין שהכל לטובה, ואם הייתי צריך לרדת לליגה א' כדי לצבור דקות משחק וניסיון אז הכל בסדר. גם ערן זהבי שיחק בליגה א ברמת השרון והיום הוא השחקן הטוב בישראל".

 

מה אתה חושב על מה שקורה בחדרה עכשיו?

"כואב לי על חברים שלי שנמצאים שם וצריכים לספוג את הבלאגן בין העירייה להפועל חדרה, כל שנה אותו סיפור, צריך לעשות לזה סוף, מה שקורה בחדרה זאת בעיה של שנים. לפי דעתי, הדבר הכי טוב והכי בריא לעיר חדרה זה שתיהיה קבוצה אחת בעיר, עדיף שתהיה קבוצה אחת עם תמיכה מהעירייה מאשר שתי קבוצות בנוניות בליגה א'. חדרה זאת עיר שחייבת קבוצה לפחות בליגה לאומית, הרבה אנשים בעיר הזאת אוהבים כדורגל".

 

איפה אתה רואה את עצמך בעתיד?

" כמובן שהמטרה שלי היא להצליח בכדורגל ולהגיע כמה שיותר רחוק. אני רוצה לחוות תחושת עלייה, אם נצליח בעזרת השם, לעלות השנה עם הרצליה ליגה, זה יהיה סוג של הגשמת חלום קטן. כדורגל זה לא מנייה בטוחה, במיוחד כשאתה בתחילת הדרך. שחקן כדורגל מגיע לשיא בגיל 26-27 וקריירה נמשכת בערך 12-10 שנים, תלוי כמה הגוף יכול עוד לסחוב. אם לא תרוויח בתקופת זמן הזאת כסף מכובד שיפרנס משפחה, אתה תרגיש סוג של פספוס בחיים ואז צריך להתחיל הכל מהתחלה בגיל 35- אתה כבר לא ילד וזה מפחיד, צריך לקחת הכל בפרופורציות. שלא נדבר על פציעות שיכולות לגמור לך את הקריירה בשניה".

 

אם הרצליה מגיעה לקרב על עלייה שמוכרע בפנדל בדקה ה90, תרצה לקחת אותו עם כל הכובד אחריות או תעדיף שמישהו אחר ייקח?

"ברור שכן, אין דבר יותר מתוק מזה".

 

חן ראובן במדי נתניה. (צילם: אלי ראול)

 

מה מיוחד השנה בהרצליה?

"השנה התחלנו מצויין את השליש הראשון, בנו קבוצה צעירה וחזקה שהמטרה שלה מהתתחלה היא להתברג בפלייאוף העליון ויותר, ש שילוב בריא בין מבוגרים וצעירים, בניגוד לשנה שעברה, את הבעיות המקצועיות שלנו השנה ידעו לתקן מהר ולא לחכות, הביאו את שחקנים הנכונים בזמן הנכון.

 

מי המודל לחיקוי שלך?

" מסוט אוזיל. הרבה אומרים לי שאני משחק כמוהו, אני לומד ממנו הרבה".

 

מה אתה עושה חוץ מכדורגל?

"כרגע אני עובד בעבודה מועדפת, אין מה לעשות בליגה א המשכורות לא בשמיים וצריך להתפרנס מעוד עבודה, אישית אני מעדיף להתפרנס ולהתרכז רק בכדורגל. אבל שאין ברירה אין ברירה.

 

מה היית עושה אם לא כדורגל?

"הולך ללמוד בוינגייט משהו שקשור לספורט".

 

מה ההתלבטויות של שחקן כדורגל בגיל שלך?

"כולם חושבים שלהיות שחקן כדורגל זה כיף וקל, הכל נראה יפה אבל זה ממש לא ככה, אם שקן מגיע לרמות הגבוהות הוא סופג הרבה חרא ויש הרבה דברים שיכולים לייאש אותו בדרך, אבל הגדולה היא להיות חזק באופי ולמשיך לעבוד קשה עד שתגיע למטרות שהצבת. האמת שלפני חודש חשבתי על האפשרות לעבור לשחק כדורגל בקולגים בארה"ב, זאת עדיין התלבטות קשה מאוד כי זה לעזוב הכל ולעבור לשם לארבע שנים. נפגשתי כבר עם הסוכן שדואג לזה, וזה מאוד עניין אותי ללכת לשחק כדורגל וללמוד תואר בארה"ב זה סוג של חוויה לכל החיים".