עירוני טבריה: איך רפי בוסקילה הפך מקונצנזוס לברירת מחדל?

טבריה קורסת, האוהדים איבדו סבלנות ואווירת שבר השתלטה על המועדון. בהנהלה משוועים לבואו של "המשיח אלדד שביט" מרעננה, שבינתיים לא מקבל שחרור מהבוס אשר אלון. ואיך כל זה לא מפריע למאמן הנוכחי שבינתיים ממלא פיו מים וממשיך בתפקידו על תקן "ברירת מחדל"? בוסקילה מוכרח לקחת אחריות, כפי שסלמן עמר ושלומי דורה עשו בשבוע שעבר-אחרת קריירת האימון שלו תספוג זפטה רצינית-ממנה יתקשה להתרומם בחזרה

האימרה השחוקה והמוכרת "קשה לבנות, קל להרוס" היא  מתאימה בול לסיטואציה שחווה בימים אלה קריירת האימון הדועכת של המאמן רפי בוסקילה בעירוני טבריה. למאמן הצעיר ממגדל העמק לקח כמה שנים טובות לבנות לעצמו תדמית של מאמן מוערך ומצליח בליגה א', אבל בימים אלה הוא מחריב במו ידו את מה שבנה.

ההגעה שלו בקיץ לעירוני טבריה הייתה בבחינת קונצנזוס מוחלט, הן בקרב האוהדים והן בקרב ההנהלה. אבל בימים אלה, בעקבות רצף הכישלונות ואווירת השבר במועדון, המאמן איבד את מניותיו בקרב לא מעט אנשים שהאמינו בו בתחילת העונה.

רפי בוסקילה, האם ליגה לאומית גדולה עליו? (צילום: רמי גרידיש)   

עירוני טבריה היא לא הקבוצה הראשונה וגם לא האחרונה שנקלעת למשבר בכדורגל. כשיש משבר, אז בדרך כלל מחפשים פתרונות בשביל לבלום את ההתדרדרות. איך עושים את זה? בדרך כלל שתי אופציות מונחות על השולחן. האופציה הראשונה היא לפטר את המאמן בכדי לזעזע את השורות, והשנייה היא להחליף חצי מהסגל. ברוב המקרים ראשי הקבוצה מעדיפים ללכת על האופציה הראשונה כיוון שמבחינת עלויות כספיות היא הרבה יותר ריאלית.

בהנהלת טבריה מבינים שדרוש זעזוע מיידי, וזה אומר חילופי מאמן. אבל האופציות הקיימות בשוק לא כך מתאימות להם. בטבריה מעדיפים מאמן שמכיר את ניגוני העיר ואת הנפשות הפועלות במועדון, וזה מוביל לאיש אחד: עוזר המאמן של הפועל רעננה, אלדד שביט, שבינתיים לא מקבל שחרור מקבוצתו.    

אחד הדברים החשובים שנדרשים ומצופים מספורטאים בכלל וממאמני כדורגל בפרט-הוא לקיחת אחריות. אחרי ארבעה הפסדים רצופים עירוני טבריה נמצאת בהתרסקות חדה, האוהדים מאוכזבים מאוד, וחברי ההנהלה עושים שמיניות באוויר בכדי להביא כאמור את "המשיח אלדד שביט", כולל גיוס כוחותיו של ראש העיר-במטרה להפעיל מכבש לחצים על הבעלים של הפועל רעננה (אשר אלון)-שיואיל בטובו לשחרר את עוזר המאמן שלו. אלא שבינתיים שביט לא מקבל אור ירוק מהביג בוס וכתוצאה מכך רפי בוסקילה ממשיך בתפקידו כמאמן בטבריה. לזה קוראים בעברית צחה "ברירת מחדל". 

ומה קורה עם המאמן הנוכחי רפי בוסקילה? הוא שומע את מחול השדים סביב הכיסא המתנדנד שלו, ממלא את פיו מים וממשיך לעבוד כרגיל. במקום לקחת אחריות ולהציל את השם שלו, הוא מעדיף להחזיק בקרנות המזבח. כך למעשה הוא פוגע בתדמיתו ומרוויח ביושר את הביקורת העזה שהוא סופג בחודש האחרון.  

אלדד שביט, האם הוא המשיח של טבריה? (צילום: לילך וייס)

בכדורגל, כמו בחיים, טעות גוררת טעות. ורפי בוסקילה עשה כבר כמה וכמה טעויות העונה. מה שהחל בבנייה לקויה של הסגל (זרים שלא תרמו כלום), נמשך בתוצאות המאכזבות-שהובילו ללחץ גדול במסדרונות המועדון-ומכאן הדרך לבלאגן ולטעויות הייתה קצרה מאוד. הטעות הראשונה של המאמן היה בתקרית עם הקפטן שלום עקיבא, שאחריה תדמיתו של רפי בוסקילה חטפה זפטה רצינית. בהמשך הגיע רצף ההפסדים (4 ברציפות) שבעקבותיו גם האוהדים המתונים וחלק מחברי ההנהלה איבדו את הסבלנות והאמון במאמן.

חשוב להדגיש, מאמן כדורגל לא צריך להיות מסולק או מגורש בכדי לשים את המפתחות וללכת בכבוד הביתה. מספיק שהוא מכבד את שמו וקשוב להלך רוח סביב הקבוצה בכדי לקבל החלטה נבונה ללכת הביתה. להזכירכם, רק בשבוע שעבר שני מאמנים בליגה הלאומית עשו צעד אמיץ ולקחו אחריות. הראשון הוא סלמן עמר, שראה את ההתדרדרות של הפועל ירושלים ובצעד אצילי הניח את המפתחות, ודוגמה טרייה נוספת הוא שלומי דורה. המאמן הבכיר, שכנראה היה ער להלך הרוח סביב קבוצתו אחי נצרת, נפגש עם ההנהלה וסיים את דרכו בצורה יפה לפני שהוא מסב נזק לשמו הטוב. במצב שנוצר בטבריה רפי בוסקילה מוכרח ללמוד מסלמן עמר ושלומי דורה ולקחת אחריות על מה שקורה בקבוצתו-אחרת תדמיתו עלולה לספוק נוק-אאוט רציני, שאחריה יהיה לו קשה מאוד להתרומם.