לפני מספר שנים מכבי קריית מלאכי הייתה ה-קבוצה של ליגה א' דרום. בזה אחר זה נחתו במועדון כוכבים גדולים בדמות אלי ביטון ושניר גואטה, כשאלי אברבנל היה המנהל המקצועי. הכל בעזרתו האדיבה של עזרא לאטי ממעדני הטלא, ששימש כספונסר ראשי של הקבוצה ואף בנה סגל בתקציב של מיליון שקלים, גלאטיקוס.

 

בזמנו לאטי אמר באחד הראיונות שהעניק: "מי שמכיר את הסיבה למה אני עוזב עכשיו, יודע מי פה האשם, וזה לא אני. הצורה שבה התנהלו הכספים לא מכובדת, ואני לא הייתי מוכן להמשיך ככה. אני תמכתי, עזרתי וניסיתי לקדם את המועדון. באתי עם המון רצון טוב. אבל היו אנשים שהחליטו לנהל את העניינים בצורה אחרת".

 

אותם "אנשים" כבר לא נמצאים היום בקריית מלאכי, המועדון הזה הלך לפירוק, והתחיל הכל מההתחלה. מבחינת האוהדים גם שיהיה בליגה ב', העיקר שישתחרר מכל העסקנים שמסביב ויתנהל כמועדון בריא.

 

אוהדי מלאכי. הקבוצה תעשה את הבלתי ייאמן? 

 

לא כולם יודעים, אך לקריית מלאכי יש כמות אוהדים גדולה מאוד, ואם הקבוצה מצליחה, היא עומדת בשקט גם עם הקהלים הגדולים בליגה. העיר הזו צמאה לכדורגל, אוהבת כדורגל, ויותר מכל, כמהה לקבוצה שתהיה שם דבר בכדורגל הישראלי. זה בינתיים נראה רחוק, אך מה שקורה שם עכשיו יכול להסתיים בהישארות הירואית בתום העונה שאולי תחזיר את התשוקה למועדון הנפלא הזה.

 

האוהדים, אלה שמגיעים שבוע אחר שבוע וממלאים את היציעים בראשותם של רועי אסרף ורפי אזולאי, הם אותם אנשים שהמועדון יקר לליבם, לעיתים נראה שאפילו יקר מדי, הם אלה שעבורם השחקנים עולים על כר הדשא ונותנים את הלב בכל משחק, ולאחרונה אף משיגים תוצאות מרשימות. איך אומרים בסרט ההישארות של בני יהודה? למען הילדים.

 

רפי אזולאי. עוזר לשמור את המועדון מעל המים (רועי אסרף)

 

כשדיברתי עם חיים כנאפו בשבוע שעבר, היה ניתן לזהות שהבחור שכבר ראה הכל בליגה הזו, מתרגש מאוד מהמקום שאליו הוא הגיע, מפריע לו שלא סופרים את הקבוצה שלו, אך גם הוא מאמין שמה שקורה במועדון הקטן הזה, זה משהו בריא, שעם טיפול נכון, השקייה במקומות הנכונים ודשן, יגדל להיות פרח יפייפה.

 

קריית מלאכי פתחה את העונה עם מינוס 9 נקודות וכבר סומנה כיורדת וודאית. עם בעיות תקציב וללא השקעות, הדרך לליגה ב' הייתה נראית סלולה, אלא שהלב של הקבוצה הזו, הדם הכתום שזורם בעורקיה, החזיר אותה לליגה, ופתאום שום דבר לא נראה כמו חלום, המציאות דופקת על הדלת, רק צריך לתת לה להיכנס.

 

חיים כנאפו. המבוגר האחראי

 

אתמול עלתה לשחק מול נס ציונה קבוצה עם ממוצע גילאים של 22.5, כשחיים כנאפו הוא זקן השבט. הקשר האחורי הוותיק כבר בן 30, כשהשחקן הכי מבוגר אחריו בן 24 בלבד. הקבוצה הזו כשרונית מאוד, אך זה בדרך כלל לא מספיק בליגה א' דרום. בשביל להילחם נגד הירידה אתה צריך נשמה, כוח שידחוף אותך, ואת זה יש בקריית מלאכי בשפע.

 

מבט על הטבלה מעיד על כך שגם אלמלא ההורדה של הנקודות, קריית מלאכי הייתה בתחתית הטבלה. איש לא מצפה שהקבוצה הזו תרוץ לפלייאוף, אבל היא הייתה היום אפילו מעל הפועל אזור, שרק לפני עונה הגיע עד לגמר הפלייאוף. במלאכי מבינים שפער 7 הנקודות ניתן לסגירה, ולאחר שתי התוצאות האחרונות שהשיגו עם ניצחון על יפו והתיקו מול נס ציונה, בקבוצה התחילו באמת להאמין שאפשר לעשות את זה. הם כבר לא מתחת לאפס, יש אמונה, יש דחיפה מהקהל, יש רצון ויש כישרון ויכולת. עכשיו, הם רק צריכים לעלות למגרש שבוע אחר שבוע ולשרוף את הדשא ומי יודע, אולי בסוף השנה נוכל לספר על אחד הסיפורים ההירואים ביותר שנראו בליגה א' דרום.