"בהתחלה לבעלי לא היה קל לקבל את הרעיון הזה שכביכול אני עושה כל היום מסאז'ים לשחקנים. הוא התמודד עם לא מעט תגובות מעצבנות מצד החברים, אבל לאט לאט הוא הבין שזה מה שאני אוהבת ושמדובר בקטע מקצועי לחלוטין. כיום הוא מלווה אותי במסירות ואפילו גאה בי". אפרת גורן-וחנון (41), חובשת בכירה וספורט-תרפיסטית מוסמכת שעובדת בשורות הפועל נצרת עילית בכדורגל, לקחה טיים אאוט קצר מהמסאז'ים והשרירים התפוסים-לטובת ראיון לא שגרתי.
כשתשמעו על תחומי העיסוק שלה בעבר ובהווה סביר להניח שתגיבו בפליאה. זה החל בשירות קרבי בצנחנים, נמשך במשרה מאתגרת בתור מאבטחת במשרד החוץ והמשיך מאוחר יותר, כאמור, בבחירה להיות ספורט-תרפיסטית בקבוצות ספורט גבריות. "בשלב מסוים בחיים כשהבטתי לאחור וחשבתי על תחומי העיסוק שלי בחיים-זה הדליק לי איפשהו נורה אדומה", היא מודה בחיוך ומספרת על הבחירות שלה בחיים, "כיום אני די שלמה עם הבחירות שלי ומרגישה מאוד בנוח".
אפרת, נשואה ואם לשלוש בנות מקסימות, היא מסוג הנשים שמוכנות ללכת רחוק בעקבות החלום שלהן, וזאת מבלי להיכנע לתכתיבי החברה. היא ירושלמית במקור, ולטענתה, נולדה אל תוך משפחה שחיה ונושמת ספורט. אימה, אילנה גורן (אינה קרשיק), הייתה אלופת ישראל באתלטיקה ואף ייצגה את ישראל באולימפיאדה. "אסתר רוט-שחמורוב היא זו ששברה את השיא של אימא שלי", היא מזכירה בגאווה את הייחוס המשפחתי ואת החיבור שלה למקצוע ספורט-תרפיסטית. "מאז ומתמיד ידעתי שאני אעסוק בספורט. אצלנו במשפחה כולם אוהבים ספורט, אבל אמא שלי היא הפאר וההדר בבית. היא זו שהגיעה רחוק מאוד בתחום הספורט. אני הייתי שחיינית עד גיל 17, אבל פרשתי מוקדם בגלל פציעה".
.jpg)
ג'ניה ברקמן ויניב דרעי מקבלים טיפות אצל אפרת וחנון (צילום: אלבום פרטי)
אחרי שירות קרבי בצנחנים, היא המריאה לארה"ב ומצאה את עצמה עובדת שם במשך שלוש שנים. עם שובה ארצה היא החלה לעבוד בתור מאבטחת במשרד החוץ, ובגיל 26 היא החליטה ללמוד פיזיותרפיה ומכאן הכל היסטוריה. מאז היא הספיקה לעבור כמה תחנות מעניינות בדרך בתור ספורט-תרפיסטית בקבוצות כדורסל גבריות: הפועל ירושלים, יקנעם/מגידו והפועל עפולה.
לפני שנה, לראשונה בקריירה המקצועית שלה, היא עברה לעבוד בקבוצת כדורגל: הפועל נצרת עילית מהלאומית. אחרי שנים של עבודה עם כדורסלנים, נראה כי העבודה עם שחקני הכדורגל היא סוג של שינוי מרענן. "הופתעתי לטובה. העבודה עם כדורסלנים וכדורגלנים-זה שני עולמות שונים לחלוטין", היא מכריזה.
מה ההבדל?
"קודם כל אני חייבת לציין שנוכחתי לדעת שכל הסטיגמה הזו של טיפשים וערסים על כדורגלנים היא בכלל לא נכונה. מדובר בספורטאים מקצועיים שמאוד מודעים לבריאות שלהם, לתזונה ולעיסוק שלהם. הם מתייחסים במלוא הרצינות למקצוע שלהם, במקרים מסוימים אפילו יותר מכדורסלנים. כמובן שהכדורגלנים גם מודעים יותר לחיצוניות שלהם ומשקיעים הרבה יותר בבגדים-וזה דבר מבורך בעיני".
"לא כל אחת הייתה שורדת בעבודה שלי"
פרט לעיסוי השרירים לפני כל אימון, תפקידה של אפרת הוא לתת טיפול מיידי במקרים של פציעה, והיא בעלת יכולת הערכה בפציעות שונות ושותפה מלאה בתהליך השיקום. לרוב היא עובדת בשיתוף פעולה מלא עם חברי הצוות הרפואי. "אני מגיעה לכל אימוני הקבוצה, שזה כמעט כל יום, וכמובן גם למשחקים", היא מספרת על העבודה, "לפני שהשחקנים עולים לאימון אני עושה להם מסאז'ים. כמובן לא לכל השחקנים אלא בעיקר לאלה ששיחקו באותו שבוע או לאלה שסוחבים פציעות. בדרך כלל מדובר בחמישה-שישה שחקנים".
.jpg)
אפרת וחנון. עם שחקני נצרת עילית (צילום: אלבום פרטי)
אין לך רגעי מבוכה בעבודה שלך מול גברים?
"אני מודה, זו עבודה לא קלה. לא כל אחת הייתה שורדת במקומי. אם נניח הייתה באה לכאן מישהי בת 25 שלא ממש חזקה מבחינה מנטאלית אז סביר להניח שהיו אוכלים אותה בלי מלח. האופי שלי קצת שונה. כמו בכל עבודה, גם כאן בתחילת הדרך היו לי קצת חששות, אבל כיום אני ממש בטוחה בעצמי ובמה שאני עושה".
איך השחקנים מגיבים לעבודה שלך?
"בהתחלה הם אכלו איזו "פצצה", במיוחד אלה מהכדורגל. כשראו אישה מסתובבת להם בחדר ההלבשה ועושה להם מסאז'ים, אבל לאט לאט הם עיכלו את הגלולה וכיום הם מרגישים די בנוח".
בטח התור לעיסוי הולך וגדל?
"יש פה עבודה מקצועית והשחקנים לא באים להתפנק. יש בדיחה שרצה אצל השחקנים שכל מי ששוכב יותר מ-7 דקות על המיטה הם מתחילים לזרוק לו 'יאללה קום, פה זה לא ספא'".
אפשר להתפרנס מהתחום הזה?
"בהחלט כן. אני לא מתלוננת".
מה השאיפה המקצועית שלך?
"להגיע למכבי חיפה בכדורגל. הייתי עם נצרת עילית במשחק אימון מול מכבי חיפה וכשראיתי את חדרי הטיפולים שלהם ישר נדלקתי. זה סוג של פסגה בשבילי להגיע לשם. אני עושה מאמצים ומפעילה גם קשרים ומקווה בעתיד להיות שם".
