סמיר עבד אלחי חלם במשך כל חייו שיבוא יום והוא יככב בכל מהדורות הספורט, פרצופו יתנוסס בכל האתרים הגדולים של הספורט והוא יהיה שיחת היום של הכדורגל הישראלי, אבל הוא לא ציפה שזה יקרה בגין חשדות פליליים.

 

סמיר (24) שחקנה של הפועל כפר סבא, ששיחק בעבר בהפועל קטמון ואף היה שותף לעלייתה ללאומית, נעצר על ידי משטרת ישראל ויצר "חגיגה" תקשורתית. כותרות גדולות ובולטות על דבר מעצרו ומנגד תזכורות קטנות בלבד על דבר שחרורו, או כמו שהוא מציין, "אני יצאתי נקי אבל השם שלי נשאר מלוכלך".

 

את המעצר סמיר זוכר מעולה וגם לא ישכח בקרוב, "בחמש בבוקר העירו את כל הבית שלי בדפיקות חזקות על הדלת, השוטרים נכנסו ועצרו אותי, שמו עליי אזיקים מבלי שהספקתי אפילו להחליף את בגדי השינה. את החדר שלי הפכו לגמרי וכמובן שלא מצאו שום דבר, היו בתקשורת כאלה שפירסמו שמצאו אצלי אמל"ח וזה פשוט שקר. אני לא מבין איך אנשים מרשים לעצמם לשקר ככה בתקשורת ולהרוס למישהו החיים ואת השם. הדבר היחידי שמצאו אצלי בחדר זה כדורגל, גביעים וחומר של הלימודים", כאן המקום לציין פרטים שלא טרחו להוסיף בשום מקום בזמן מעצרו. 

 

סמיר עבד אלחי. (צילום: סיון פרץ)

 

סמיר הוא סטודנט בשנה ג' בהוראה, בעוד שנה וחצי יהפוך למורה לחינוך גופני מן המניין, בעוד שהוא מעביר שיעורי ספורט כבר שנים בבתי ספר בכפר, מאמן קבוצה של ילדים שנמצאים בסיכון ואף עורך אימונים אישיים בכדורגל, כל זאת כמובן לצד התפתחותו בכדורגל המקצועי בהפועל כפר סבא מהלאומית.

 

"לקחו אותי בלי שידעתי על מה אני עצור. צילמו אותי, לקחו טביעות אצבע, דברים שציפית לראות רק בסרטים. בחקירה נחקרתי בחשד לזה שאני שותף בהחזקת נשק, לא בסחר באמל"ח כמו שפירסמו בחלק מהמקומות". 

 

הסיבה למעצר התברה לשחקן די מהר. לסמיר יש חבר טוב שאחיו נמצא בכלא. החבר נוהג לבקר את אחיו ובין היתר מעביר לו כסף לקנטינה. בשלושה מקרים, החבר לא יכל להגיע לביקור של אחיו וביקש מסמיר שיערוך את הביקור במקומו. סמיר עשה זאת ושם, על פי חשד המשטרה, מסתתרת מעורבתו בהחזקת הנשק.

 

"לא היה לי מושג על מה הם מדברים, כנראה שהם חושדים שהוא מעורב בסחר בנשק וחקרו כל מי שדיבר איתו בביקורים. כשהגעתי לבקר אותו גם דיברתי איתו, בכל זאת אני מכיר אותו ובכלא, מה יכולתי לעשות, להתעלם ממנו? אז קשרו אותי למקרה.  חשבו שיש סיסמאות בשיחות בינינו. הם חשדו בשיחה אחת שהיא פחות מחצי דקה".

 

היה משהו בשיחות שלכם שאפשר היה לקשר לחשדות?

"הפעם הראשונה שראיתי נשק זה על המותניים של השוטרים שעצרו אותי. הם טוענים שאני החזקתי נשק, למרות שבחיים לא ראיתי נשק.  כל החיים שלי אני מתעסק בלחנך ילדים. מה שמעסיק אותי זה לקום בבוקר ולבנות את המערך שיעור הכי טוב לילדים שאני פוגש. ביום שנעצרתי תיכננתי לקום בשש בבוקר כדי להספיק ללמוד למבחן וגם להגיע בזמן לאימון. איפה בכל הזמן הזה של הלימודים, חינוך וכדורגל מקצועי אני יכול להתעסק בדברים פליליים? למה שאתעסק בדברים האלה ואהרוס לעצמי קריירה בכדורגל ובחינוך?"

 

איך הרגשת במעצר?

"ביום הראשון לקחו אותי למעצר בלי לחקור אותי בכלל. בשש בבוקר הושיבו אותי בתוך תא, שנראה כמו כלוב, כמובן עם אזיקים. היה פשוט קפוא אני לא זוכר מתי היה לי כל-כך קר. זה לא אנושי, הרגשתי כמו כלב. כולם עישנו שם והיה חנוק, זה היה באמת הרגע הכי קשה שלי בחיים. עודדתי את עצמי בכך שאני צריך להחזיק מעמד רק יומיים ואז אחזור הביתה. אבל זה המשיך יום ועוד יום וזה לא נגמר".

 

זה אכן לא נגמר, שבוע שלם שסמיר היה במעצר, בסופו שוחרר לעוד שבוע במעצר בית, כשהמשפחה והחברים מספרים על אדם שבור שחזר מהמעצר, סיפר על כך שהיו מעירים אותו לפנות בוקר לחקירות והיה חוזר מהן רק סמוך לחצות. 

אבל מסתבר שהכאב הגדול שלו לא היה הקור במעצר או חוסר השינה, "מה שעשו בתקשורת, זה הדבר שהכי כאב לי. זה הרג אותי. זה התחיל בהחזקת נשק, אחר כך אמרו שסחרתי באמל"ח, שהייתי פעיל באירגון טרור ואז קשרו אותי לדעא"ש. איפה האמל"ח שמצאו? אין, כי זה לא קרה. איך העזו לקשר ביני לבין אירגון טרור? ".

 

סמיר עבד אלחי במדי הפועל כפר סבא. (צילום: סיון פרץ)

 

עד כמה זה פגע בך מבחינה מקצועית?

"אסור להתנהג ככה כל עוד אין ראיות, זה פגיעה קשה בשם. פירסמו את זה שנעצרתי ומאותו רגע אין דרך חזרה, גם עכשיו כשיצאתי מכל הסיפור, עדיין כולם יקשרו אותי לדברים האלה. מהרגע שפירסמו את זה יש עליי כתם שלא יורד. אני מאוד פגוע מהתקשורת, זה מאוד כואב שאנשים שואלים אותי אם באמת עשיתי את זה, אומרים לי שממני לא ציפו לכאלה דברים. אני בטוח שאם זה היה מישהו אחר, היו חושבים פעמיים לפני שעושים כזה עוול".

 

במשפט האחרון אתה מתכוון, אם לא היית ערבי?

"המבין יבין, אני לא רוצה להכנס להאשמות, אבל היה קל להפוך אותי מחשוד אחד מבין 16 בהחזקת נשק לפעיל באירגון טרור. עשיתי טובה למישהו ובסוף כמעט נהרסו לי החיים. אני איש של חינוך, איש של ספורט, אני רוצה להצליח בקריירה ובחיים שלי, אין לי סיבה לחפש כיוונים כאלה, לא חסר לי כסף ולא חסר לי אושר, למה שאני אעשה כאלה דברים? "

 

עכשיו כשאתה כבר נקי מהכל, אתה מצליח להתרכז בכדורגל?

"אני לא יכול להתעלם מזה, אני מתאמן באימונים ומרגיש חלש מאוד, כאילו חזרתי מפגרה. כל השבועיים האלה לא התאמנתי ולא הייתי בתנאים כל-כך בריאים לגוף או לנפש. זה לא קל אבל אני מתאמן יותר מבעבר ומנסה להתחזק. כואב לי כי הרגשתי שהייתי בשיא, שיחקתי ארבעה משחקים מהטובים בחיי לפני המעצר ועכשיו אני חוזר חלש יותר. אבל המטרה שלי היא לקבל כמה שיותר דקות, זה ייקח לי קצת זמן לחזור לעצמי אבל אני מודע לזה, אני מאמין בעצמי שאצליח לחזור".

 

מה נתן לך את הכוח להתגבר על השבועיים הקשים האלה?

"זה מורכב מכמה דברים. קודם כל, בכפר אנשים לא הפסיקו להגיע ולעודד אותי, כשנעצרתי אפילו ערכו הפגנה ולא היה אחד בכפר שגרם לי להרגיש שהוא חושד בי. כולם מכירים אותי ויודעים שאני בחיים לא אעשה כזה דבר. כמובן שאני רוצה להודות לאוהדים, שעזרו לי מאוד. אוהדי הפועל כפר סבא שאני מעריך מאוד, שלחו לי הודעות, תמכו והתקשרו וזה מאוד חיזק אותי וחימם לי את הלב. הדבר שהכי הפתיע אותי, זאת התמיכה של אוהדי קטמון. זה לא מובן מאליו בכלל, אני כבר שנתיים לא משחק שם ובכל זאת באו לבקר אותי אוהדים, זה מדהים. לסיום, אני רוצה להודות גם לסתיו שחם, רובי רגב וגיא בלום, הם ליוו אותי לכל הדרך, תמכו בי ועמדו לצידי, הם האמינו בי כי הם מכירים אותי, אני לוקח את זה וזה מחזק אותי. זה מאוד נותן לי כוח ואני אחזור בגדול".