איפה הקהל של עפולה?
הקבוצה מצליחה, יש צביון מקומי, יש מתקן כדורגל משובח וגם כרטיסים ומנויים מוזלים. אז מדוע האוהדים העפולאים, דווקא בעונת השיא של קבוצתם, נותרים אדישים? היו"ר דני אסולין: "אני המום, אין לי הסבר". עמוס אעידן: "לא ברור לי. אולי צריך לעשות כניסה בחינם". יורם לוי: "אכזבה גדולה, ציפיתי להרבה יותר קהל"
"אם הגעתם של האוהדים הייתה תלויה במדד ההצלחה, הרי שלמשחקי הבית של עפולה השנה, היו אמורים להגיע לפחות 1,500 אוהדים, אם לא יותר", הדובר: שחקן עפולאי מאוכזב, שלא מבין למה היציעים נותרים ריקים למרות העונה המוצלחת של קבוצתו.
הפועל עפולה עושה עד כה עונה חלומית, עם אחוזי הצלחה בלתי נתפסים בליגה (מקום רביעי) ובגביע (חצי גמר), ולמרות זאת, ההתעניינות של האוהדים בקבוצה ממש לא תואמת את גודל ההישג. פרט להצלחה המפתיעה של הקבוצה, לאוהדי הפועל עפולה יש עוד מספיק סיבות אחרות להגיע למגרש וגם להיות גאים בקבוצתם.
אין תירוצים
חלק מהאוהדים התלוננו בעבר על כך שאין צביון מקומי, וקשה להם להזדהות עם 'שכירי חרב'. ומה קורה השנה? יש צביון מקומי ועוד איך. נושא קידום שחקני הבית, אותו חרטו על דגלם בהנהלה, לא נותר בגדר מס שפתיים והשנה הוא בא לידי ביטוי גם בשטח. יובל שוואט, נתנאל גולדמן, אוהד דוד, מתן נחמני, סהר בן מנשה, אור אליהו, נדב אברה ואפילו השוער מאיר כהן, שעבר להתגורר בעפולה לפני כמה שנים-מרכיבים רשימה מכובדת של שחקנים מקומיים בסגל. כך שיש בהחלט עם מי להזדהות.
ומה לגבי טיב המתקן? שלא כמו במגרש הישן ברחוב וולפסון, שהזכיר יותר דיר חזירים מאשר מגרש כדורגל, האצטדיון החדש בעפולה עילית מציע מושבים ראויים, תנאי ראות טובים, דרכי גישה נוחות, ובקיצור אחד המגרשים הכי מזמינים שיש בליגה הלאומית. באחריות.
אוהדי עפולה. מגלים אדישות
מדד נוסף שעומד למבחן הוא "הכיס" של האוהדים, כלומר מחירי המנויים והכרטיסים: גם כאן האוהדים העפולאים לא ממש מקופחים. מנוי שנתי לילד עד גיל 13: 50 שקלים, מנוי שנתי לנוער/חייל ועובדי משרד הביטחון: 150 שקלים, ומנוי שנתי למבוגר: 250 שקלים.
כרטיס כניסה בודד למשחק עבור ילד: 20 שקלים ועבור מבוגר 40 שקלים. במקביל, ראשי המועדון עשו השנה מחווה יפה כשהעניקו עשרות מנויי כבוד לשחקני העבר של המועדון, וכן 50 מנויים נוספים הועברו למחלקת הרווחה בעיריית עפולה-שיועדו לאוהדים מעוטי יכולת. לסיכומו של עניין, אין לעפולאים, כמובן לכאלה שמגדירים עצמם אוהדים ואכפת להם מהקבוצה, שום תירוץ ענייני לא להגיע למגרש, ובטח לא בשנה כזו חלומית.
האצטדיון העירוני בעפולה. מתקן ראוי ומשובח
"ציפיתי שיגיעו 3,000 למושבה"
יורם לוי, חבר ההנהלה שאמון על נושא הכרטיסים ואחראי על הקשר עם האוהדים, חש תסכול עמוק לנוכח היציעים הריקים. מאז פתיחת העונה הוא פועל במסירות אין קץ ומכתת רגליו בכל רחבי עמק בתקווה למלא את היציעים, אבל פעם אחרי פעם נוחל מפח נפש. "לגבי מכירת מנויים השנה רשמנו הצלחה גדולה", מסביר יורם לוי, "מכרנו למעלה מ-400 מנויים בהשוואה ל-70 מנויים שנמכרו אשתקד. למרות זאת, אני מאוכזב מאוד מכמות הצופים ביציע. במשמרת שלנו הקבוצה עושה עונה היסטורית ואני לא מבין איפה קהל. הקבוצה מספקת תוצאות, יש לנו את המתקן הכי יפה בלאומית, אנחנו מוכרים כרטיסים מוזלים ועדיין הקהל לא מגיע. אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם חלילה הקבוצה לא הייתה מצליחה".
יורם לוי (משמאל). מאוכזב מאוד
בממוצע מגיעים למשחקי הבית של עפולה בערך כ-700 אוהדים (וזה כשיש מזג האוויר טוב), מתוכם כ-400 בעלי מנויים. "אם תוציא את בעלי המנויים ועוד איזה 150 אוהדים שמגיעים מהקבוצה היריבה, מה בדיוק נשאר לנו? זה כלום", אומר לוי, "אני מצפה להרבה יותר. במשחק רבע גמר הגביע במושבה, למשל, שזה משחק היסטורי עבור העיר והמועדון באו 600 אוהדים בלבד. הייתי בטוח שיגיעו 2,000-3,000 איש. אם בית שאן או טבריה היו מגיעות למעמד הזה היית רואה ביציעים אלפי אוהדים שלהם".
לוי, שנלחם על כל אוהד פוטנציאלי ברחוב, מתקשה להגיע לשורש הבעיה. "קשה לי להצביע על נקודה ספציפית. אני בטוח שעפולה זו עיר של כדורגל, ולכן קשה לי לקבל את זה שהקהל לא מגיע. אני לא מאבד תקווה, ומאמין בקהל העפולאי. אני מרגיש שליחות ומוכן לעמוד לרשות אוהדים בכל מה שיידרש. החלום שלי זה שהאצטדיון בעפולה יהיה מלא ושבקופות כבר לא יישארו כרטיסים למכירה".
היו"ר דני אסולין נשמע אובד עצות ומביע תמיהה לנוכח האדישות של הקהל: "אני לא מבין למה הקהל לא מגיע. אני המום ומאוכזב. בליגה א' כששיחקנו עוד במגרש הישן היו מגיעים יותר אוהדים. אנחנו עושים את כל המאמצים ובינתיים זה לא עוזר. אבל אנחנו לא מאבדים תקווה ונמשיך לעשות הכל בכדי למשוך יותר אוהדים".
שחקני הפועל עפולה. עושים עונה מפתיעה
"יש בעפולה פוטנציאל לקהל גדול"
גם חלוץ העבר, עמוס אעידן, שנחשב לאחד הסמלים של המועדון, מתקשה להסביר מדוע הקהל העפולאי נותר אדיש להצלחה המסחררת. "דווקא בעונה כזו שהקבוצה מצליחה יש ציפייה לכמויות הרבה יותר גדולות של אוהדים", אומר אעידן בטון מאוכזב, "לאוהדים העפולאים יש מספיק סיבות בכדי להיות גאים בקבוצה שלהם. בלי קשר לתוצאות החיוביות, יש צביון מקומי, שזה דבר מאוד חשוב בכדורגל וגם מתקן כדורגל ראוי ומשובח. כשאני מסתכל על המכלול, אז די תמוה בעיניי שהקהל לא מגיע בהמוניו. האכזבה שלי עמוקה עוד יותר כי אני יודע שיש בעפולה יש פוטנציאל של קהל גדול. בתור שחקן עבר אני זוכר שבשנות ה-90 במשחקים מול אחי נצרת, טבריה ובית שאן היו מגיעים 2,000 צופים, כמות הרבה יותר גדולה מהיום".
לחלוץ העבר יש הצעה שלדעתו אולי תשפר את המצב ביציעים: "הדרך היחידה שנותרה היא להכריז על כניסה חינם. הקבוצה גם ככה לא מתפרנסת מהכסף של האוהדים. תכל'ס, כמה הכנסות כבר הקבוצה מגייסת ממכירת כרטיסים ומנויים. אנחנו רואים שגם אשדוד עושה כניסה חינם, וכך היה גם בדרבי הפתח-תקוואי האחרון, ובהרבה משחקים אחרים בליגת העל המחיר ירד ל-50 שקלים. אולי זה הפיתרון, כי אני לא רואה סיבה אחרת למה הקהל לא מגיע".
האם כניסה חינם תפתור את הבעיה?
בצעד נואש החליטו בשבוע שעבר בהנהלת עפולה לאפשר כניסה חופשית למפגש הצמרת מול קריית גת בכדי לראות האם יש שינוי בכמות הצופים. בפועל, התוצאה בשטח זימנה להם עוד מפח נפש: כ-500 אוהדים בלבד הגיעו. "לצערנו, כנראה שעפולה היא לא באמת עיר של כדורגל כמו שכולם נוהגים לחשוב", סיכם בטון מאוכזב גורם בהנהלת המועדון.