"היו לי דמעות בעיניים, יחי קטמון החדשה". אסף נמני פותח את הלב

במשחק הבוגרים הראשון שלו בקריירה כמאמן ראשי, הוא הורחק לאחר 10 דקות, שקל בתחילת העונה לפרוש מהמשימה כי "אני מאמן של קטמון, לא סתם קבוצה" ועבד עם "חבורה של גלדיאטורים", אסף נמני מדבר על סוד ההצלחה של קטמון

יום לאחר משחק העלייה של הפועל קטמון אל הליגה הלאומית, תפסנו את אסף נמני, מאמן הקבוצה לשיחה ארוכה על כל מה שרצינו לשאול במשך כל העונה וזה הזמן לשאול. קשה מאוד להסביר עד כמה אסף נמני היה נרגש בשיחה, כל מילה שוגרה הישר מהלב, ביקשנו ראיון בלי קלישאות ועם הרבה רגש וקיבלנו את זה בגדול.

אסף נמני. (צילום: עדי אורן)

הצלחת לישון?

"לא ישנתי בלילה בכלל. כל הלילה שחזרתי בראש את העונה הזאת והתחלתי לקלוט כמה היא ענקית. וואו, וואו, וואו. אתמול הגדרנו את קטמון מחדש. ניקינו לחלוטין את פצעי הירידה של 2013-2014".

עד כמה הייתה התחלה קשה?

"וואו, הייתה לנו התחלה...  אני לא אשכח את כל הביקורות וההרגשות שלי אחרי ההפסד מול נשר ובית"ר נהריה, משחק שהיה יום אחרי החתונה שלי... כשאני חתמתי עם קטמון היה לי חשוב מאוד שהקבוצה תיראה כמו המאמן, חטפתי על זה המון ביקורות, שלא נתבלבל. הושמצתי על ימין ועל שמאל".

לתקשורת היה קשה עם האופי שלך?

"היה מאוד קשה לתקשורת להכיל אותי בסגנון שלי, גם אני הגזמתי לפעמים. הגעתי מאוד "פרש" לליגה וכשהגזמתי חטפתי מבחוץ וגם מבית. אני מבין את זה, אני לא כמו רוב המאמנים, אני חי את המשחק, אני נהנה ממנו וזה עלה לפעמים ביוקר. רבע מהעונה הייתי מורחק, זה המון".

פתחתם רע את העונה, זה השפיע עליך?

"קשה לי אפילו להיזכר בזה. אני יכול להגיד לך שהיו ימים לא קלים בבית, המשפחה שלי תמכה בי וזה המזל. להיות מורחק אחרי 10 דקות לחמישה משחקים במשחק הראשון שלי בקריירה כמאמן בוגרים,  אני לא חושב שזה קרה אף פעם לאף מאמן. זה קשה, אין יותר נאחס מזה".

היו לך רגעי שבירה?

"אחרי ההפסד לנשר ולפני ששיחקנו נגד דליה, רציתי לשים את המפתחות וללכת. הרגשתי תסכול פנימי אחרי ההפסד לנשר, כי שיחקנו טוב. אמרתי לעצמי, "אלוהים ישמור, אנחנו משחקים טוב ואנחנו מפסידים כבר שלושה משחקים רצופים, אני מאמן של קטמון, לא של איזה סתם קבוצה, אני לא יכול להרשות לעצמי. אלה דברים שאף אחד לא הכין אותך להתמודד איתם. עבדתי עם מאמנים חזקים אבל לזה לא הכינו אותי.  זה היה ..ואוו.."

ואז ניצחתם את דליה, עד כמה הרגע הזה היה משמעותי?

הגענו לדליה כשאנחנו במקום ה-12 בליגה ודליה במקום הראשון אחרי שישה ניצחונות רצופים, באחד המגרשים הכי קשים בליגה. ניצחנו ומשם זה היסטוריה. זה המשחק שהביא את השינוי, בסוף המשחק נכנסתי לחדר ההלבשה ואמרתי לשחקנים שלי, "ברוכים הבאים לליגה א' צפון". ההבדל ביני לבין נשר ולבין הפועל הרצליה הוא שאנחנו קיבלנו את כל היריבות שלנו במקום הראשון או השני. כולם היו לפני, קיבלתי את דליה במקום הראשון, חדרה במקום הראשון, קריית אתא במקום השני, אני לא יודע איך זה קרה אבל את כולם קיבלתי בשיא. אנחנו גרמנו לקבוצות להכנס למשבר, שבוע אחרי שדליה הפסידה התפרקה, גם חדרה שבוע אחרי. אנחנו קיבלנו את כולם בשיא שלהם, הרגשתי כאילו כל העולם נגדנו.

גם התקשורת?

"התקשורת לא ידעה לפרגן לנו, כאילו קשה להגיד מילה טובה, אני מבין את זה אומרים "קטמון ירושלמים המועדון הגדול", אנחנו היינו ריאל מדריד ובאיירן מינכן של הליגה, זה חלק מהעניין שאתה מגיע ממועדון כמו קטמון יש פלוסים ויש מינוסים".

יש כאלה שאומרים שלא צריך להתרגש, זאת עליה ברורה מראש... מה דעתך?

"מי שאומר את הדבר הזה לא מבין כלום בכדורגל, וממעיט בערכה של הליגה. יודע מה? חבל שלא אמרו את זה במחזור השני או השלישי, שרמזו שצריך לפטר אותי ואמרו שהמאמן עוד צעיר וחסר ניסיון ו"מה לו ולכדורגל", "תנו לו עוד שנה", אז איך עליה ברורה מראש? אמרו עליי "הבחור בן ה31 שקיבל מועדון בלול, קיבל צעצוע", אני שמעתי את כל היציאות האלה, שמעתי את הכל. איפה הם היום? ספגתי את הביקורות בלב שלם, היו גם דברים לא טובים שעשיתי, אבל אני בחיים לא זלזלתי באף אחת מהיריבות שלי, זאת הייתה נקודת החוזקה שלנו, אנחנו באנו לצור שלום וניצחנו 6:1 כי לא זלזלנו, כיבדנו את כל היריבות בליגה, לכולם נתנו את הכבוד. השחקנים שלי היו משתגעים ממני אומרים לי "אסף אום אל פאחם! מה עכשיו טקטיקה", אמרתי לא מעניין אותי, לא ירדתי מהם. והנה זה בא לידי ביטוי ההתקפה וההגנה הכי טובות בליגה. לא צריך להתרגש? אני לא הייתי יובל נעים בהפועל אשקלון, לי לא היה צ'ק פתוח, אני בינואר לא התחזקתי בניגוד לנשר והרצליה, את זה אתם שוכחים. בינואר קיבלתי טלפונים ואמרתי לכולם אני נשאר עם הסגל הזה עד הסוף".

מה סוד ההצלחה?

"אמונה, לכידות והקרבה ללא פשרות".

האליפות פתחה לך את התיאבון?

אסף משמיע צחוק וחיוך שהוא מתקשה להסתיר.. " להפועל קטמון אסור  להסתפק בליגה הלאומית, זה מועדון מאוד חשוב לכדורגל הישראלי והיום הכדורגל הישראלי צריך להגיד תודה, עזוב אותי, השחקנים הקהל וההנהלה, מגיע להם ליגת על. יש פה אוהדים שמנהלים מועדון כדורגל בצורה הכי מסודרת, נקיה ושקופה שיש. קבוצה שמקבלת כל אחד, בלי הבדל בין דת, גזע ומין. מה יש יותר יפה מזה? מה יש יותר סקסי מזה? איך אפשר לא להתאהב בדבר כזה? פירגון מקיר לקיר ואהבה ללא תנאים, לכדורגל ולמועדון".

הרבה לא יודעים, אבל קטמון עובדת עם צוות מקצועי ענק..

"זאת מערכת משומנת ומשומנת היטב. היה לי את הציוד הכי טוב, כזה שיש בארץ רק בנבחרות., זאת גם הזדמנות להודות שוב לצוות המקצועי של הפועל קטמון שהכיל 11 אנשי מקצוע, 11 מנהל מקצועי שי אהרון, אני מאמן, סרג'יו מאמן הכושר ועוזר מאמן, אמיר אבוקסיס מאמן שוערים, רן אונגר מאמן שיקום פציעות, אשר גולה, אנשי סקאוט פנימי וחיצוני, גיא אורן שהוא המאמן המנטלי ועוד סקאוט חברה חיצונית ששכרנו, שיבינו איזה מכונה משומנת עמדה מאחורי הקלעים. ההצלחה היא לא שלי, ההצלחה היא של הצוות המקצועי, אני חלק מהפאזל שנקרא הצוות המקצועי.  שי אהרון הפך למנטור האישי שלי, לא מבינים איזה חלק עצום יש לו בעליה".

הייתה נקודת שבירה לשחקנים?

"את האמת שברגע שהתחיל כל הבלגן, לא נתנו לזה לקרות, בגלל שהיה את קרבות הצמרת שנהיו מאוד צמודים, זה המקום להגיד שאפו ענק לברוך סער ולתומר אסולין, הם נתנו פייט ענק, הם השאירו אותי כל הזמן על הגחלים, לא יכולתי למעוד לרגע, ידעתי שכל מעידה תעלה ביוקר. והסיבה שלא הייתה שבירה היא כי יש לי חבורה של גברים, מה צריך יותר מזה? חבורה של גלדיאטורים, אתמול היו לי דמעות בעיניים. אני זכיתי בעונה הראשונה שלי לאמן חבורה של גברים, בחיים לא שמעת לכלוך מהחדר הלבשה".

הייתה לו חבורה של גברים. אסף נמני. (צילום: עדי אורן)

כמה משמעותי החלק של אבירם בעליה?

"משמעותי, לעולם לא נדע מה היה קורה אם הוא לא היה. אבל בהחלט משמעותי, הוא הביא את אבירם ברוכיאן, את המנהיגות, את הניסיון שלו, אני לא מתבייש להגיד לך שהייתי מדבר איתו המון".

יש לך חוזה לעונה הבאה?

"לי יש את האופציה לעונה הבאה. אני אשב עם שי ועם אנשי המועדון, נעשה תיאום עמדות והערכת מצב ואז נדע בדיוק. אם המועדון היה אומר לי "אנחנו באים לתקוע יתד בליגה א", לא הייתי חותם בקטמון.  אמרתי להם שהמטרה שלי בתחילת העונה הייתה עליית ליגה וזאת גם הייתה המטרה שלהם.".

בעונה הבאה רוצים לעשות מה שכפר סבא עשתה העונה?

"אני מכוון גבוה וקטמון צריכה לכוון גבוה, יש לי הרבה מה ללמוד, אני אלמד תוך כדי תנועה, אני מאוד אוהב את הלמידה. המועדון הזה ראוי באמת למצוא את עצמו עם קצת יותר בשלות במקומות גבוהים יותר, זה היופי שיש את שי שזה התפקיד שלו ואין סיבה שקטמון לא תהיה בקרוב בליגת העל.".

מילה לסיום?

"זה מסע שאתה לא יכול לעשות אותו בלי הקהל הזה, אין כאלה דברים אני מאוד אוהב לשמוע את האוהדים, סך הכל המועדון הוא שלהם, אני באתי לעשות אותם שמחים, היה לי מאוד חשוב להיות קשוב לאנשים, האוהדים תמיד פרגנו, תמיד האמינו, תמיד העריכו את העבודה של הצוות המקצועי זה יום חג לקטמון ובאמת יום חג לכדורגל הישראלי. אני מקווה שהעלייה השנה תמחק את הירידה הטראומטית בשנה שעברה ויחי קטמון החדשה".