הדקה היא הדקה ה-90 של עונת 14/15. מכבי קביליו יפו, המועדון שהוקם משרידיה של קבוצת הכדורגל המיתולוגית של הבולגרים, היה אמור לחזור אל הליגה אותה צלח בקלות לפני מספר שנים, בדרך למקום שבו נתקע עד היום: ליגה א' דרום. זה כבר היה ממש מוחשי, רק 90 דקות הפרידו בין הנסיכה הלבנה אל הליגה הרביעית, אך החבורה שלא הצליחה להביא את היכולות שלה לליגה א', ניצחה את המשחק מול קריית אונו ונשארה עונה נוספת בליגה. עוד באותו יום הבינו ביפו שהם יעשו הכל כדי שעונה כזו לא תחזור, כי ירידה לליגה ב' עבור מועדון כזה, הייתה יכולה להיות הרסנית.

 

אילן אלפסי הודיע לאחר תום העונה כי הוא עוזב את תפקידו במועדון, אותו ליווה במשך שנים, בו היה משקיע מכיסו למעלה מ-200 אלף שקלים בשנה, על כך מגיע לו כל הכבוד. אך גם אילן הבין שהכסף זה לא הכל וכי הוא, למרות ההערכה הרבה לה הוא זוכה, אינו אדם שצריך לנהל קבוצת כדורגל. 

 

סומך. האיש הנכון בזמן הנכון (רפי נחמיאס)

 

על כל סנטימטר הערכה, יש עשרה סנטימטר של טעויות שעשה אלפסי, וגם הוא יודע את זה. זה מתחיל מהאהבה והחיבור לשחקנים, היחס האבאי שאמור להסתיים באשר עזרן, הוויתור והפיזור של הכספים במוקדים לא נכונים, ההתרפסות בפני הקהל, שאמנם מחזיק במניות ביפו, אך כשיש 500 בעלי בית ביציע, קצת קשה לשדר על קו אחיד, ובראש ובראשונה, הטעות הכי גדולה של אילן הייתה הכניסה שלו לכדורגל.

 

ושלא תטעו, אלפסי הפך את יפו לקבוצת צמרת, קבוצה רעבה, כזו שחיה את הליגה והתקשורת רודפת אחריה לכל מקום. קבוצה מרגשת, כזו שמעניינת כל אדם שאוהב כדורגל. אבל היה חסר לו משהו, התכונה הזו ששמורה למנהלי כדורגל גדולים: הניתוק של הרגש. כשעבר עליו משהו במשפחה, אלפסי כבר לא יכל לשאת יותר את הלחץ בו היה שרוי, ואף רב עם אוהד בוזגלו בתקרית מכוערת שלא הוסיפה כבוד לאיש. אין שום דבר בעולם שיכול לגרום לאלפסי להתנהג כך, מלבד הכדורגל, והרי לכם עוד תקרית שמראה לכולם שהגיע הזמן לשחרר.

 

אלפסי. היה יותר מדי "אבא" (רמי גרידיש)

 

אני מכיר את אילן אלפסי קרוב לשש שנים, אולי אטעה אם אומר שאנחנו אפילו חברים במובן מסוים. ראיתי אותו גם במפעל המצליח שלו באשדוד, האדם אהוב על עובדיו, שמקבלים ממנו יחס נפלא, אך באותה מידה גם רוכשים לו יראת כבוד ומפחדים ממנו. זה מה שהיה חסר לו בכדורגל, החלק עם הכבוד תמיד היה, אבל בתכל'ס, לא היו מפחדים מאילן אלפסי. זה טוב לאילן שהוא עזב, טוב למשפחתו, אפילו טוב למכבי יפו, שתוכל לנסות גם משהו אחר, כי בשורה התחתונה, בשנים של אילן בשלטון היא הייתה בליגה א' - וגם נשארה בליגה א'.

 

ביפו יקראו תיגר על "המיליונרים"? (איתמר מורז)

 

ובמעבר חד לשינויים המקצועיים. עם הצמד סומך-קרגולה, אפשר בהחלט להצליח. אורי יביא עמו את הניסיון, את הדיבור בחדר ההלבשה, כשסומך יביא את השורש הנגזר משמו למגרש ולאימונים: הסמכותיות. מדובר במאמן מוערך, שמבין את המקצוע ומעבר לכך, מבין את הראש של השחקנים. תוסיפו לכך את האיש שהכי מבין התקפה בליגה, רכישות נכונות וממוקדות, והרי לכם קבוצה שיכולה בהחלט לקרוא תיגר על "המיליונרים" (לא ריבר פלייט) החדשים בליגה.

 

יפו עוברת שינוי. היא כבר לא בכותרות כל הקיץ, לא מספקת שערוריות עסיסיות ואם תרצו, בלשון של השכונה, "לא עושה יותר מדי רעש וצלצולים". אך אל תטעו, הדב הלבן אולי ישן בתקופות מסוימות במהלך השנה, אך זה לא הופך אותו לפחות מסוכן.