על הגריל: המחזור שהיה בליגה א' צפון

הרצליה וקריית אתא מתרסקות, הלב הגדול של בית שאן, ביקורת (חיובית..) על אלדד שביט ורפי בוסקילה אחד. גיא גולדפרב מסכם את המחזור שהיה בליגה א' צפון

ליגה א' צפון היא בד"כ אחת הליגות היותר צפויות בארץ. מי שמשקיע רץ בד"כ חזק בצמרת. אסי גלבוע (שלא עלתה בסוף בגלל פלייאוף הזוי), מכבי א.א. פחם, עפולה וקטמון הן רק חלק מהדוגמאות לכך. קבוצות יציבות כלכלית, סגלים הבנויים ברובם על רכש וכמובן מאמנים מנוסים.

 

העונה עושה רושם שזה הולך להיות שונה. קריית אתא והרצליה התרסקו, טבריה ונשר פתחו את העונה בדשדוש. יכול להיות שבסוף העונה זה יהיה שונה אבל בינתיים העובדות מדברות בעד עצמן.

 

ההפתעה: מגדל העמק (ושיקום מי שחשב אחרת)

גם עוד לפני שהשופט הזין לאתר ההתאחדות את טופס המשחק נגד קריית אתא, הקבוצה של רפי בוסקילה במקום הראשון (!!). 9 מ-9 (היחידה בליגה א' עם מאזן מושלם) ועם הרכב חסר (אמיר אלעלי ומג'די חלאיילה פצועים) מוכיחה הקבוצה הצנועה מהעמק שכסף וכוכבים זה רק לתדמית. כשמגיעים למגרש, התוצאות הן אלה שקובעות.

דבר אחד מפריע לי: תסמונת הנמכת הציפיות. רפי היקר, אתה מתאים למערכת, מכיר את הנפשות הפועלות, יודע לדבר עם השחקנים שלך בגובה העיניים, יש לך סגל בריא. מותר לך להגיד שאתה מכוון גבוה.

 

להפסיק להנמיך ציפיות. בוסקילה (לילך וייס)

 

המתרסקת: הרצליה

למה רק הרצליה ולא קריית אתא? כי התוצאות של הרצליה היו עלובות הרבה יותר ולא רק בגלל הנקודות שצברה (2 מ-9). 2:2 ביתי עם אסי גלבוע שבקושי בנה סגל, תבוסה 5:1 לחבורה הצעירה של מכבי דלייה וה-0:0 העלוב אתמול מול מג'ד אלכרום שסומנה כמכבי א.א. פחם הבאה.

כרגע, והדגש הוא על כרגע, מדובר בכישלון קולוסאלי. נעם שהם עשה פלאים בעונה שעברה בהוד השרון ואולי הציפיות שנבנו סביבו גדולות עליו, עדיין. היו כאלה שאמרו כי הוא לא ממש מכיר את הליגה. יכול להיות. תכלס, הרצליה נראית כמו כלום ושום דבר. ראשיה יודעים זאת. שינוי? נראה על פניו קרוב מתמיד.

 

הלב והנשמה: בית שאן

בסיטואציה אחרת התואר היה הולך למג'ד אלכרום אך אי אפשר שלא להוריד את הכובע בפני החבר'ה של חיים לוי. חוסר וודאות כלכלית? הצחקתם אותם. הם רגילים.

תום דן מרגיש בבית, יורי סרקולסקי תגלית העונה וכל היתר? משחקים מאהבה לספורט ובשביל האוהדים הנפלאים. רן קוז'וק יתחבר ובית שאן תתברג במקום טוב, אולי אפילו שוב בפלייאוף העליון.

 

בשיל האוהדים הנפלאים. בית שאן חוגגת ניצחון (אביב עובדיה)

 

ביקורת: אלדד שביט

אלדד שביט שוב סופג ביקורת. חיובית. אם תשאלו (ואני שאלתי) את ראשי עירוני נשר היא מעולם לא הייתה אחרת. "עונה לא מוכרעת בשני משחקים", אמר לי השבוע שלומי פרץ, אחד מיו"ר של נשר. "היו לנו שני משחקים קשים מאד וגם סבלנו מחוסר מזל. יש גורמים שמחפשים אש היכן שאין אפילו עשן", סיכם.

אז השבוע באמת נשבר הקרח ונשר ניצחה 0:2 עם משחק הגנה מצוין. מכאן הכיוון צריך להיות רק למעלה.

 

אש היכן שאין עשן. שביט (לילך וייס)

 

נחיתה כואבת: מכבי ד.א. כרמל

הכתובת הייתה כל הקיר. אחרי הניצחון הגדול על הרצליה היה ברור שבמכבי דלייה תבוא נפילה. "היה לנו משחק קטסטרופאלי", אמר המאמן אוסמה מ'ריח.

ועוד מילה על המשחק הזה: הגיע הזמן שההתאחדות תחייב קבוצות ליגה א' להזמין אמבולנס למשחקי הבית. לא ייתכן שמשחק יופסק למשך 20 דקות בגלל פציעה. מזלו של תאמר אבו סעדה (החלמה מהירה) שהפציעה שלו לא סיכנה את חייו.

 

השיפוט: רוקון חלבי, מיתר שמש

בעונה שחלפה ובתחילתה של העונה הנוכחית יותר ויותר שופטים צעירים מקבלים הזדמנויות ומקודמים לליגה א'. היו כאלה באיגוד שחששו מהמהלך שבחלקו נעשה בשל עזיבתם של רבים מהוותיקים אך בסופו של דבר הרבה מהחבר'ה הצעירים האלה מוכיחים כי יש מי לבנות בשנים הבאות.

שמש שפטה מצוין במשחק הקשה בין איכסל לבית שאן, חלבי לא היסס ושלף לאילן טל כרטיס צהוב שני על התחזות ממש לפני הסיום, החלטה שלא כל שופט היה לוקח.. שאפו.  

 

יש על מי לבנות באיגוד. שמש (אביב עובדיה)