אתחיל בסיפור קטן.זה קרה בעונת 2001/2002. הפועל מגדל העמק התארחה בחדרה נגד מכבי המקומית.
המאמן של מגדל העמק אז היה דרור כהן. רפי בוסקילה,אז שחקן צעיר ואלמוני בן 23,נכנס כמחליף
כשקבוצתו ביתרון 0:1. זה היה אחד המשחקים הבודדים בהם השתתף באותה עונה.
בסביבות הדקה ה78 כל מי שהיה במגרש תפס את הראש.בוסקילה הדהים את הנוכחים,הוא כבש שער
מרהיב מ- 25 מטרים. הכדור העוצמתי שהשתחרר לו מהרגל ננעץ בין חיבורי הקורות של דן פוזננסקי ההמום.
איך אומירים בשכונה " הוא שיחרר טיל". אחרי אותה עונה הבין בוסקילה שכדורגלן גדול לא ייצא ממנו,
ותלה את הנעליים. הסוף של הסיפור הוא עכשיו ההתחלה של הטור.
רפי בוסקילה. אחראי על העונה המצויינת שנותנת מגדל העמק עד כה. (צילום: לילך וייס)
מאמן הפועל מגדל העמק ,רפי בוסקילה,הוכיח בשנתיים האחרונות שאין קשר בין הקריירה שלך כשחקן
לבין הקריירה שלך כמאמן. בוסקילה לא היה שחקן מוכשר במגדל העמק , הוא בקושי שיחק, ישב המון על
הספסל,מאמנים לא ספרו אותו,היה מה שנקרא שחקן אימונים ועבר לא מעט אכזבות. למזלו היה לו את
השכל לחתוך בזמן ולפנות לקריירה של מאמן.
כמאמן הקריירה שלו שונה מזו שהיתה לו כשחקן, את צעדיו הראשונים על הקווים החל כמאמן כושר ואחר כך
כעוזר מאמן, הוא עבד עם מאמנים טובים ולמד המון בעיקר בנוגע להתנהלות מול שחקנים, אוהדים וקהל.
אני רואה היום את בוסקילה על הקווים ומתרגש, לא כי אני בחור רגשן, אלא כי אני יודע מה הבחור הזה עבר
עד שהגיע למקום הזה, למעמד הזה,להצלחה הזו. הוא עבד קשה, הוא לא ויתר לעצמו ולו לרגע אחד.
הוא נסע קילומטרים, בחום ובקור, התרוצץ בין מגרשים, אכל סנדויצים וסגר יום עבודה ולימודים הרבה אחרי
"פסוקו של יום". כשאחרים הלכו לעשות חיים או לצפות "בעקרות בית נואשות" הוא שינן עוד תרגיל טקטי,
ועשה עוד שיחת טלפון לאיש מקצוע.
רפי בוסקילה על כתפי האוהדים. "אין ראוי ממנו להוביל את מגדל העמק קדימה".
נקודת הפתיחה של בוסקילה היתה נמוכה ובכל זאת הוא הגיע לאן שהוא רצה. אימן בליגת הלאומית וגם
בליגת העל. ראה מקרוב איך הכדורגל המקצועני מתנהל, הכיר שחקנים, ראה טעויות של אחרים ואז אחרי
שתבשל טוב מכל הצדדים כמו סטייק אנטריקוט 500 גרם, הוא חזר הביתה, למגדל העמק כדי לתרום
מניסיונו ומהידע שלו כדי להחזיר את קבוצת נעוריו למקום הכי מתאים לה - ליגה א.
אין יותר יפה מזה. בוסקילה הוא בעיניי פטריוט ואין ראוי ממנו להוביל את מגדל העמק קדימה.